שימוש ברשתות החברתיות להפצת פיק ניוז

השימוש לרעה ברשתות חברתיות ממציא את עצמו כול פעם מחדש והפעם אני רוצה להקדיש פוסט זה לנושא ההפצה של מידע שגוי.

כולנו יודעים שלרשתות החברתיות יש כוח רב והשפעה על דעת הציבור. לפעמים סרטון או תמונה שמועלת לרשת שווה אלף מילים ויוצרת רושם עז בציבור. מה שהציבור לא תמיד יודע זה שגם תמונות או סרטון יכולים להיות ערוכים בצורה מסוימת שתשפיע על דעת הקהל.

נושא הפיק ניוז תפס תאוצה בשנים האחרונות וההשפעה ניכרת בפוליטיקה, בממשל וגם בעניינים רפואיים כמו חיסוני הקורונה. גם אם מדובר בתופעה חדשה יחסית ההשפעה והכוח שתופעה זו יוצרת כנראה יגרמו לכך שהפיק ניוז יישאר איתנו עוד זמן רב.....

איך בכלל נמנעים מההשפעה של הפיק ניוז? איך מבדילים בין חדשות אמיתיות לחדשות שהן פיק.

הטיפ הראשון הוא לבדוק את מקור הידיעה – כאשר ידיעה מופצת ברשתות החברתיות היא המון פעמים מועברת בשרשרת מאחד לשני כאשר כבר קשה לאתר את המקור שלה.....ידיעה שאין לה מקור מוסמך לא כדאי לסמוך עליה.

טיפ שני הוא האסמכתא של מפיץ הידיעה – אם הצלחנו לאתר את המקור של הידיעה? מה ידוע לנו על האסמכתא שלו בנושא? האם מדובר במישהו שהוא מומחה בתחום הידיעה או לא?

טיפ שלישי – אל תפיצו בעצמכם ידיעה שעברה בשרשרת כאשר לא ידוע מקורה ואל תתרמו אפילו בלי כוונת זדון להפצת ידיעה שקרית. יש לנו אפשרות להשפיע ולפני שאנחנו לוחצים על המקלדת. לכן, כדאי להשתהות ולחשוב על מה שאנחנו מעבירים הלאה.

לדוגמא – ברשתות החברתיות לעיתים מופצת ידיעה קורעת לב על נעדר או נעדרת ומבקשים את עזרת הציבור בחיפוש אחריהם אולם לעיתים מדובר בידיעה ישנה ואיננה רלוונטית, אז כדאי לבדוק מתי החלו להפיץ את הידיעה והאם היא הגיעה מגורם רשמי כמו המשטרה.

דוגמא נוספת היא - הפצת עובדות מסולפות או שקריות לגבי חיסוני הקורונה של מתנגדי חיסונים למיניהם שרוצים למנוע מהציבור הרחב להתחסן. אנא בדקו את העבודות והנתונים שמעבירים לכם. האם הם ממקור רפואי מוסמך או לא?

תמר טרבלוס - הכותבת היא מומחית בנושא מניעת אלימות ברשת

Cybermanner.com



:ארכיון
:נושאים בבלוג
No tags yet.
עקבו אחרינו לעידכונים
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square